הרעיון נבדק על ידי סוכן מחקר שתפקידו היה להציל אותו. התוצאה: לא ניתן להצלה בצורה שתוארה.
על המקורות שבדף הזה
מי זה DBD — משרד פיתוח העסקים והמסחר, אגף בממשלת תאילנד. הוא רשם החברות (כל חברה תאילנדית נרשמת דרכו, כולל סיאם) וגם הרשות שמנהלת את חוק העסקים הזרים — כלומר הגוף שמחליט מי צריך רישיון עסק-זר ומי מקבל אותו, ושמריץ את מצוד הנומיני יחד עם ה-DSI.
החלטת DBD (ข้อหารือ) — הליך רשמי של פנייה מקדמית: מישהו שולח ל-DBD שאלה בכתב ("אני מתכוון לעשות X — צריך רישיון?"), וה-DBD עונה בכתב מה עמדתו. אף אחד לא נתפס ולא הורשע — זו עמדת הרשות מראש. הערך: זה הגוף עצמו שיחליט בעניין שלנו, אומר בכתב מה הוא חושב. הוא מפרסם תקצירים חודשיים בקבצי PDF ציבוריים — משם כל הציטוטים כאן.
פסק דין (ฎีกา) — החלטה של בית משפט. אנשים אמיתיים, גזרי דין אמיתיים.
הודעת DSI — היחידה לחקירות מיוחדות מדווחת על פשיטה, כתב אישום או פסק דין. מקרים אמיתיים.
חוק ותקנה — נוסח החוק עצמו, מתוך הפרסום הרשמי.
המוצגים
מוצג 1הכינוי לא קובע — הוראת רשות המסיםודאי
הוראת רשות המסים קובעת שתמורה בעד שימוש בנכס היא דמי שכירות, יהיה כינויה אשר יהיה, וחייבת בניכוי במקור כשכירות. לקרוא לתשלום "דמי ייעוץ" לא משנה את סיווגו.
מקור: คำสั่งกรมสรรพากร ที่ ป.73/2541 (הוראת רשות המסים 73/2541)
מוצג 2אמנת המס ישראל–תאילנד, סעיף 6(3)ודאי
האמנה מסמיכה את תאילנד למסות הכנסה מנכס מקרקעין הנמצא בשטחה — ומגדירה זאת רחב במיוחד: "שימוש ישיר, השכרה, או שימוש בכל צורה אחרת" בנכס. תשלום שנקרא ייעוץ אבל נובע מהשימוש בווילה נכנס להגדרה.
מוצג 3המס חל גם על תשלום שנעשה בחו"לודאי
פקודת המסים התאילנדית ממסה הכנסה שמקורה בנכס בתאילנד "בין אם שולמה בתוך תאילנד ובין אם מחוצה לה". גאוגרפיית התשלום אינה משנה דבר — רק מקור ההכנסה.
מוצג 4העבירה הנוספת: חשבונית פיקטיביתודאי
חשבונית על שירות שלא ניתן היא עבירה בפני עצמה — בשתי המדינות. בתאילנד: עד 7 שנות מאסר, לכל חשבונית, עם אחריות אישית של מנהלים. בישראל: עד 5–7 שנים לפי חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה. כלומר הפתרון מוסיף עבירה במקום להסיר אחת. ובחוק האזרחי התאילנדי — כשמסווים עסקה, המעשה האמיתי המוסתר הוא הקובע, לא הכיסוי.
מקור: פקודת המסים התאילנדית ס׳ 37 וס׳ 90/4; חוק אזרחי ומסחרי ס׳ 155; חוק מע"מ הישראלי ס׳ 117(ב)(3); פקודת מס הכנסה ס׳ 220
מה כן אפשרי: ייעוץ אמיתי שמבוצע כולו מחוץ לתאילנד, לצד ליס אמיתי שמשולם בנפרד — שני חוזים אמיתיים, לא אחד שמחליף את השני.
מה זה אומר לנו
לא מנסחים חוזה שבו סיאם משלמת "ייעוץ" לבעלים של נכס שהיא מפעילה. גם לא בחו"ל. והגאוגרפיה של הכסף מעולם לא הייתה הבעיה — תשלום חוקי אפשר להעביר לחשבון בחו"ל בלי קושי. מה שקובע הוא סוג הכסף, לא היעד שלו.
לא מנסחים חוזה שבו סיאם משלמת "ייעוץ" לבעלים של נכס שהיא מפעילה. גם לא בחו"ל. והגאוגרפיה של הכסף מעולם לא הייתה הבעיה — תשלום חוקי אפשר להעביר לחשבון בחו"ל בלי קושי. מה שקובע הוא סוג הכסף, לא היעד שלו.